<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ט ח"ב</h1>
<h2>דף ט.</h2>
שמעון שקנה קרקע מראובן ויצא עליו עוררין פי' וכבר קנאה שמעון בשטר או בחזקה ולא נתן עדין מעות עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו ואפילו שלא קנאה שלא באחריות והחזקה מזה מכי דייש אמצרי כלומ' שהולך סביב הקרקע לראות אם הוא בענין שמכר לו כי זה מנהג לעשותו קודם נתינת המעו' ואם משהחזיק כלומר שהלך סביבו ועשה מעשה שנראה שנתרצה במקח כמו שאמרנו אינו יכול לחזור ונותן לו מעותיו ואפי' שמכר' שלא באחריות שאומר לו אחוי טירפך ואשלם לך כלומר כשינצחו (אותן) [אותך] בדין המערערין ויטרפו ממך אני אשלם לך וכתב הרשב"א ודוקא עוררין בגוף הקרקע אבל חובות שיצאו עליו אפילו לא החזיק אינו יכול לחזור. וזה שכתבתי שקנאה בקנין גמור זולתי שלא נתן מעות ורוצה לחזור מטעם שהוזלה או שרוצה שיעשה לו אחריות אם מכרה מתחלה שלא באחריות ויכול לחזור כל זמן שלא עשה המעשה שנראה שנתרצה זהו לדעת התוספות ורוב המפרשי' כתב רמ"ה כי הא דאמרינן בשלא באחריו' בשלא החזיק שיכול לחזור דוקא כשמכר סתם ולמ"ד אחריות לא טעו' הסופר הוא אבל כתב לו בפי' שלא באחריות אינו יכול לחזור מאח' שקנה באחת מדרכי ההקנאו' אפילו לא גלה דעתו בשו' מעשה המוכיח שנתרצה במקח וראשון נראה עיקר וכן כתב הראב"ד וכתב הרא"ש ויראה שלא נתברר עדין הערעור אלא בא אדם וערער ואמר זה השדה גזל ממני ראובן ואני רוצה להביא עדים או יש לי חוב עליו ואני רוצה להביא השט' אבל אם ראו בית דין אמתלא בדברי המערער כגון שמביא שטר בלא קיום ואומ' שרוצה לקיימו או שיביא עדים שהיא גזולה תוך שלשים יום לא יוציא שמעון המעות מתחת ידו אלא ימתין עד שיעברו שלשים יום אבל אם המערער ירחיק זמן הבאת עדים אם יש קרקע לראובן או חמור במטלטלי' שיוכל שמעון לחזור עליו ואם יבא המערער ויוציאנה מידו תן לראובן מעותיו ולא נבטל כיסו בשביל הערעור ואם לא אמיד כיון שיש אמתלא בדברי המערער אין לו לדיין להוציא המעו' מיד שמעון עד שיהיה בטוח שאם יוצ[י]א המערער הקרקע מתחת ידו שלא יפסיד מעותיו ועל זה וכיוצא בזה נאמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות הכל לפי הענין ופי' דייש אמצרי גלה דעתו שדש המצר וערבו עם שדותיו הסמוכין לו. וכתב רב אלפס והא דאמרי' אחוי טירפך דוקא כשיש לראובן אחריות נכסים אבל אין לו אחריות נכסים אין מוציאין ממנו המעות דדילמא מחוי טירפיה לא ימצא מקום לגבות כך כתב רב אלפס בתשובה קמא מציעא.
